מ"ג איכה א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מ"ג איכה · א · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס׃

תרגום (כל הפרק)

אמר ירמיהו נביא וכהנא רבא איכדין יתגזר על ירושלם ועל עמהא לאתדנא בתירוכין ולמספד עלויהון איכה היכמא דאתדנו אדם וחוה דאיתרכו מגינתא דעדן ואספיד מרי עלמא עלויהון איכה ענת מדת דינא וכן אמרת על סגיאות חובהא די בגוהא אשתדור ובגין כן תהי יתבה בלחודהא כגבר דמכתש סגירו על בסריה די בלחודיה יתיב וקרתא הות מליא אוכלוסין ועממין סגיאין אתרוקינת מנהון והות דמיא כארמלא ודי מתרברבא בעממיא ושליטיא באפרכיא והוה מסקין לה מסין הדרת למהוי מכיכא ולמתן כרגא להון בתר דנא.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

איכה ישבה בדד – ירמיה כתב ספר קינות, היא המגילה אשר שרף יהויקים על האח אשר על האש. והיו בה שלש אל"ף ביתו"ת: "איכה ישבה", "איכה יעיב", "איכה יועם". שוב הוסיף עליו: "אני הגבר", שהוא שלש אל"ף ביתו"ת, שנאמר (ירמיהו לו לב): "ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה" – שלש כנגד שלש.

בדד – גלמוד מיושביה. רבתי עם – יו"ד יתירה, כמו "רבת עם", שהיתה עמה רב. יש מדרשי אגדה הרבה, ואני באתי לפרש לשון המקרא כמשמעו.

היתה כאלמנה – ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים, ודעתו לחזור אצלה.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בדד – שם נופל על זכר ועל נקבה, עם למ"ד ובחסרונו, וכן מלת "בטח".

רבתי, שרתי – מלעיל, להבדיל בין היו"ד הנוסף ובין יודי"ן סימן המדבר, כמו: "אויבתי לדוש"נראה שחסר, וצ"ל "אויבתי לי(מיכה ז, ח), "אהבתי לדוש(הושע י, יא). ויקיעורך.. ועמדה מלת "גנובתי יום(בראשית לא, לט) מלרע, בעבור השתנות הבי"ת.

רבתי בגוים – איננה כראשונה, רק בלשון גדולה, כמו: "ורבי המלך(ירמיהו מא, א), "על כל רב ביתו(אסתר א, ח).

ונפתחה למ"ד למס להורות על ה"א הדעת הנעדר. ולא נדגש המ"ם להקל על הלשון.

פירוש הטעמים

לא די שישבה בדד במות בניה אחר היותה רבת עם, עד שהיא כאלמנה שאין לה בעל, והיא נואשת מהיות לה בנים כלל.

מנחת שי

לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כתב אבן עזרא ונפתחה למ"ד למס, להורות על ה' הדעת הנעדרת, ולא נדגשה המ"ם להקל על הלשון, עד כאן לשונו.

ובכל ספרים מדוייקים שבאו לידי הלמ"ד בקמץ, וכן כתב במכלול (דף נא). ונקודת המ"ם במקצת ספרים אשכנזים בקמץ, ובספרי ספרד בפתח. וכן כתוב במכלול יופי, והם דברי מכלול (דף רנב).

מ"ג איכה · א · א · >>